ארבעה ק"מ של נסיעה קסומה מהכביש הראשי, בין כרמי גפנים וזית, מטעי רימון, אפרסמון ותפוח, נוף ירוק ומשכר ונחל עדה שמזדחל לאטו בין השדות, שוכנת המושבה גבעת עדה. המושבה נקראת על שם הברונית עדה (אדלייד) דה רוטשילד, אשת הנדיב הידוע, והיא פנינה קסומה שבשנת 1903 היו בה רק רחוב אחד ושמונה בתים שהתרכזו בגבעת אחת.
היום גבעת עדה היא מושבה פורחת ומשגשגת שבתיה היפים משתלבים בין יער אלוני תבור, דקלים וברושים בני מאה השומרים על צביונה הכפרי העתיק ואתרי מורשת.
ההתחלה היתה קשה. שמונה המשפחות הראשונות הגיעו מזכרון יעקב ומשפיה וחלמו להפריח את השממה והביצות ולהקים מפעל חקלאי לתפארת. ליד חורבות הכפר הערבי "מראח" נבנה החאן, ובין חומותיו ניטעו השורשים למורשת המפוארת של היישוב. הברון רוטשילד רכש את האדמות, והתושבים כולם, ברוח של אחדות ושיתוף פעולה, עיבדו אותן בהצלחה.
הערבים שתקפו את הישוב שרק נולד, הקשיים הכלכליים ובעיות היום יום לא פגעו ברוח הציונית של התושבים, והיישוב החל להתפתח אל מעבר לחומות החאן: משפחות נוספות הגיעו, נרכשו עוד אדמות ובשנת 1929 נחנך בית-הכנסת המרכזי ברחוב הראשונים שנתרם ע"י הברונית עדה דה רוטשילד כאות הוקרה לתושבים על פועלם, ועל כך שקראו למושבה על שמה. באותה תקופה נבנו גן ילדים ושתי כיתות לבית-הספר.
עם השנים קלטה המושבה עליות מרחבי תבל ויצרה בהצלחה הרמוניה בין עדות באמצעות עזרה הדדית ותמיכת כלל הקהילה בכל תושב חדש שהגיע.
היום המושבה שופעת ירק וצבע, ובית-הספר "גבע" המונה מעל 500 תלמידים מהווה יהלום חינוכי בלב המושבה. מעבר לרמת חינוך גבוהה שומר בית-הספר על המורשת, ובשיתוף "עמותת דורות" (העמותה לשימור עבר המושבה) ובליווי הקשר הרב-דורי עם ותיקי המושבה וצוות ארכיון המושבה ממשיכים את המסורת של ערבות הדדית, תרומה לקהילה ושימור עבר המושבה.
המטייל במושבה היום נחשף לפיתוח, לשכונות חדשות, לשלטי המורשת הפזורים באתרים ההיסטוריים והופכים את המושבה למוזיאון פתוח ולהמוני ילדים שממלאים את השטחים הציבוריים, את בריכת השחייה, הספרייה, מגרשי הספורט והמתנ"ס המקומי. המושבה גדלה וקולטת משפחות חדשות, אך שומרת על צביונה הכפרי, על אווירת ההיסטוריה של ההולך ברחובותיה ועל סביבה ירוקה ואיכות-חיים גבוהה וחיי קהילה מגוונים, עשירים ומיוחדים.